סטודנטים רבים מוצאים את עצמם במהלך לימודיהם נאלצים לעבוד על מנת לממן את מחייתם או על מנת לצבור ניסיון תעסוקתי כבר משלב מוקדם. אך עבור כל סטודנט, חסרה לו נקודת ההתייחסות לשיקוליו: כמה סטודנטים באמת עובדים במהלך התואר, במה עובדים, על מה צריך לשים דגש בבחירת מקום עבודה וכו'. במאמר שלפניכם, המכוון לציבור הסטודנטים וסטודנטים לעתיד, אנו ננסה לענות על מספר שאלות:

מהו אחוז הסטודנטים הלומד במהלך התואר וכמה סטודנטים נעזרים במקורות חיצוניים למימון מחייתם?
מהי התפלגות הסטודנטים העובדים על גבי תחומי הלימוד השונים ומהי מידת ההלימה בין תחום הלימוד לבין המקצוע בו הסטודנט עובד במהלך לימודיו?
מהי מערכת השיקולים אשר על הסטודנט לשקול בבואו לבחור עבודה שתשתלב יחד עם לימודיו?
מהן הוצאותיו העיקריות של הסטודנט?

 למען הסר הספק: המאמר אמנם מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך כמובן פונה באופן שווה לגברים ונשים כאחד.

מזל טוב, התחלת ללמוד! שכרת חדר במעונות, נרשמת בהיילרן לכל הקורסים שאתה צריך לשנה הקרובה, העברת את הדברים שלך וביקרת באקדמון כדי להצטייד בהרבה ציוד כתיבה מיותר. עכשיו אתה רשמית סטודנט.

שלושת דאגותיו העיקריות של הסטודנט הממוצע הנן שמירה על ממוצע ציונים גבוה, מימון המחייה ותכנון הקריירה שלו. מסקר שקיימה לאחרונה חברת אינטל עולה כי קרוב למחצית הסטודנטים אינם עובדים בתקופת לימודיהם. אגב, בגרמניה למשל קיים איסור לסטודנטים לעבוד, מאחר והם נחשבים להשקעה לטווח ארוך, בתור משלמי מיסים לעתיד.

סטודנטים אשר אינם נעזרים בהוריהם או בחסכונות לצורך מימון לימודיהם נאלצים לשלב עבודה במשרות חלקיות בדרך כלל, כך שאלו לא יפגעו בלימודיהם. חשוב לציין כי התחום בו הסטודנט ייבחר לעבוד תלוי מאוד בסוג הלימודים (לימוד במסגרת אוניברסיטאית מול לימודי ערב), בתחום לימודיו ובשלב לימודיו (שנים א'-ב' מול שנה אחרונה לתואר). כך למשל, סטודנטים למשפטים ישאפו עוד מיומם הראשון בלימודים לאתר מראש מקום התמחות וכן יחפשו כבר אז משרות טרום-התמחות בפירמות ידועות. סטודנטים לראיית חשבון או מדעי החברה למשל, קרוב לוודאי שייבחרו מבין מגוון עבודות כגון אבטחה, שירות לקוחות, מלצרות וחונכות (פר"ח).

ומה קורה עם שכר הלימוד? גם פה אין חדש. בסקר שנערך על ידי פורטל החדשות Ynet בשנת 2006 בשיתוף מכון המחקר "מעל הממוצע" נמצא כי 2 מכל חמישה סטודנטים (40%) נעזרים בהוריהם לצורך תשלום שכר הלימוד, ורק רבע מהם עושים זאת באמצעות מקום עבודתם. איפה הפיקדון מהצבא נכנס לתמונה? ובכן מסתבר שרק שמינית מהסטודנטים עושים שימוש בפיקדון הצבאי, אחוז דומה עושה שימוש גם במלגות.

בסקר קצר שערכה חברת פרואקטיב בשיתוף עם האתר iSeker בקרב 60 סטודנטים מרחבי הארץ, עולים נתונים דומים, לפיהם רק 28% מהסטודנטים ממנים את מחייתם ולימודיהם ללא השענות כל מקור חיצוני, וכי רובם עובדים בהיקף כזה או אחר במהלך לימודיהם. מהסקר עולה גם כי תחומי העיסוק של הסטודנטים מגוונים ולא ניתן להצביע על העדפה מובהקת לתחום מסוים. באשר למידת ההלימה בין תחום לימודיו של הסטודנט לבין תחום עבודתו, עולה כי 53% מהסטודנטים אינם עוסקים בתחום לימודיהם, מה שמצביע על כך שרוב הסטודנטים נאלץ להתפשר באשר בחירת מקום עבודתו על מנת לממן את מחייתו. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין תחום לימודיו של הסטודנט לבין מידת ההלימה של תחום עבודתו עם לימודיו. משמע, לא ניתן לומר שסטודנטים למדעי החברה עובדים בתחום לימודיהם במידה שונה מזו של סטודנטים למדעי הרוח למשל.  85% מהסטודנטים אשר ענו על השאלון למדים לתואר ראשון, כאשר השאר מתפלגים בין שאר התארים.

אחת העבודות הפופולאריות יותר הנה שירות לקוחות או עבודה במוקדים טלפונים. על פי אסנת הרלב, מנהלת ההדרכה בפלאפון, לעבודה זו מגיעים בדרך סטודנטים למדעי החברה, הרוח ומשפטים. רוב הסטודנטים מגיעים ממכללות ופחות מאוניברסיטאות, בשל הגמישות המשתנה כלפי הסטודנטים. לרוב מדובר בעבודה אינטנסיבית ותובענית (בין 3-4 משמרות בשבוע) אשר אינה מאפשרת ללמוד תוך כדי המשמרת. השאלה הנשאלת כאן לפיכך, מהם המניעים של הסטודנט בבחירת מקום עבודתו במהלך לימודיו?

ניגשנו ושאלנו נציגים של מספר יחידות להכוון תעסוקתי ומרכזי השמה לסטודנטים מהו לדעתם דירוג השיקולים בבחירת מקום עבודה. השאלה שהוצגה להם הייתה זהה: מהו המשקל שהם היו נותנים לשיקולים כמו קידום ופיתוח מקצועי כנגד שיקולים כגון גמישות במקום העבודה וההשתלבות עם מקום הלימודים.

העוסקים במלאכה אשר לקחו חלק בסקר הנם אמיר הרפז מהיחידה להכוון תעסוקתי באוניברסיטת תל-אביב, עינת חצבני, מנהלת היחידה להכוון תעסוקתי באפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, עו"ד צביה שפיגל, מנהלת היחידה להכוון תעסוקתי במרכז האקדמי למשפט ומנהל עסקים ברמת-גן וטל בלומנפלד ממרכז ההשמה של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.

ניתן לזהות בדבריהם מגמה אחידה: קימת חלוקה ברורה בין סטודנטים אשר מחפשים עבודה לצורך מימון מחייתם לבין סטודנטים אשר מחפשים כבר בשלב מוקדם להשתלב בשוק העבודה ולצבור ניסיון רלוונטי ליום שלאחר התואר. החלוקה יכולה להגיע להקצנה כאשר מתקרבים לקצוות שבין קדימות לעבודה לבין עדיפות לפיתוח הקריירה. על פי עינת מאפקה, כ- 30% מציבור הסטודנטים במכללה לומדים בלימודי ערב, מאחר והם משלבים עבודה במשרה מלאה בתחום לימודיהם. עבורם, שמירה על רצף תעסוקתי יכול להוות יתרון משמעותי בסיום התואר ולכן מלכתחילה המכללה מתגמשת לפי צרכיהם – למשל פריסת הלימודים על פני תקופה ארוכה יותר. לעומת זאת, המלצת ההכוון באפקה הנה להשתלב בשוק העבודה החל משנה ג' בלבד, הן מצד הסטודנטים שצריכים לבסס את יסודות הלימוד והרגלי הלמידה והן מצד המעסיקים שדורשים יתרת לימוד של שנה-שנתיים.

גם על פי טל, התאמת המשרה במרכז הכוון והשמה בעבודה במרכז האוניברסיטאי אריאל מתבצעת על פי צרכיו ושיקוליו של הסטודנט. רוב הסטודנטים נותנים עדיפות למציאת עבודה בתחום לימודיהם מתוך כוונה להתחיל את מסלול הקריירה תוך כדי הלימודים, אך עם זאת, חלק מהסטודנטים מחפש דווקא משרות המאפשרות להם נוחות ע"י קרבה למקום מגוריהם, ושעות עבודה מצומצמות תוך התבססות על ניסיון קודם, עבר צבאי וכד'.

אגב, רוב המרואיינים במאמר הסכימו כי שיקול השכר יהיה בדרך כלל בין השיקול האחרונים אם לא האחרון שבהם.

מהחלוקה עולה, שכאשר מדובר בתחום או מוסד לימוד אשר עיקר המגמה בהם הוא הקידום המקצועי, דוגמת תחום המשפטים שהוא עולם מאוד תחרותי או תחומי ההנדסה והמקצועות הטכנולוגים, אזי השיקול יהיה הקידום המקצועי של הסטודנט. השיקולים במקרים אלו יהיו לפתוח עבורם צוהר לשוק התעסוקה, לאפשר להם להתפתח וללמוד במקום העבודה ולצבור ניסיון מקצועי. על השאלה מהי הגמישות הנדרשת ממקום עבודה שכזה התשובות מגוונות. טל למשל מספרת שהיא תעדיף להכווין סטודנטים למקומות עבודה אשר מוכוונים לקראתם ומעסיקים סטודנטים במשרות סטודנטיאליות, ולכן קיימת בהם התגמשות לקראתם (למשל – ירידה בהיקף המשרה לסטודנטים בתקופת מבחנים). עינת מציינת כי הדבר תלוי במסלול לימודיו של הסטודנט. עבור הסטודנטים במסלולי הערב הגמישות תהיה כלפי מקום העבודה, בעוד הסטודנטים במסלולים הרגילים יעדיפו להתגמש כלפי מוסד הלימודים.

בעניין הקרבה קיימת הסכמה רחבה יותר כי זהו שיקול נמוך יחסית במקרים אלו. על השאלה מה עדיף – ארגון גדול אבל משרה קטנה מול ארגון חדש אבל משרה משמעותית יותר ענו לרוב המשתתפים שהדבר תלוי באופיו של המועמד, כל שיהיו סטודנטים שיתאים להם דווקא ארגון גדול יותר מאחר ויש בו יותר אפשרות להתפתח מקצועית – ולהפך. הנטייה היא אגב בדרך כלל כלפי החברות הגדולות והמוכרות, כאשר התפיסה היא "דריסת רגל" – קרי משרה זוטרה יחסית אך שמאפשרת כניסה לאותו ארגון.

כאשר מדובר במשרה אשר עיקרה לאפשר את מחייתו של הסטודנט, עולה קונצנזוס כי אז השיקול של הגמישות כלפי הלימודים הנו הראשון במעלה. קיימים שיקולים חשובים נוספים, כך לפי אמיר למרחק הגיאוגרפי ממקום הלימודים או המגורים, סוג ואופי העבודה (עבודה משרדית מול עבודת אבטחה או עבודה פיזית) ורלוונטיות העבודה לתחום לימודיו של הסטודנט משקל גדול בבחירת מקום עבודה. אגב, צביה ואמיר מסכימים ביניהם על השיקול של השתלבות במקום העבודה לאחר גמר הלימודים בתפקיד שקשור לתחום הנלמד. השכר במקרים אלו נע בין שכר מינימום בתוספת עמלות לשכר של 30-35 ₪ לשעה. על פי טל, לרוב מדובר ב-"שכר סטודנט" של 24-25 ₪ לשעה.

עלות מחייתו של סטודנט אינה זולה, ויכולה להגיע ל- 60,000 ₪ בשנה על פי שיטוט אקראי בפורומים של מוסדות הלימוד השונים. עלות זו מורכבת משכר לימוד, מגורים, חשבונות, מזון, תחבורה ונסיעות, צילומים, ציוד משרדי ובילויים. המחיר כמובן יכול להשתנות בתלות במגורים, המוסד האקדמי בו הוא לומד, תרבות הצריכה שלו ומצבו המשפחתי.

מחשבון פשוט שתעשו תמצאו כי מציאת מקום העבודה הנכון יכול לסייע לכם רבות בצמצום העלויות. למשל – מקום עבודה המספק לעובדיו ארוחה חמה במהלך המשמרת, או אוטומאטית בוחר לשלם לעובד כרטיס נסיעה חופשי-חודשי, או שגם מצייד את העובד בטלפון מטעם העבודה בהחזקה מסובסדת מלאה או חלקית (חברות תקשורת למשל). גם חשוב לזכור שהקלישאה "זמן שווה כסף" משחקת גם פה תפקיד חשוב: מקום עבודה שמאפשר לסטודנט להשקיע את מרב מרצו בלימודיו יחסוך ממנו השקעת זמן ומשאבים מיותרים בתקופת המבחנים לצורך השלמת החומר, שיעורים פרטיים וריצות מיותרות אחר חומר חסר.

 
לסיכום, אם אתם עובדים במהלך הלימודים, שימו לפניכם תמיד את התכנון לטווח הרחוק; אל תסתפקו בתשלום החשבונות או הקנייה השבועית בסופר-מרקט. חישבו גם על היום שאחרי – עד כמה העבודה פוגעת בלימודיכם מול עד כמה היא מעניקה לכם התנסות מעשית רלוונטית ליום שאחרי התואר ועד כמה היא משתלמת לכם במונחים של זמן מול רווח וצמצום הוצאות. חשוב לעולם לא להתגמש רק על פי מקום העבודה: בין כה וכה את תקופה הזו בחיים תוכלו פעמים רבות לסכם בקורות החיים תחת הכותרת "עבודות סטודנטיאליות" ולפרט בפסקת משנה את התחומים בהם עבדתם. רוב החברות בראיונות עבודות לוקחות את המרכיב הזה בחשבון ולא מתעמקות יותר מדי עם מועמדיהן בעבודות האלו שבמהלך הלימודים. מאידך, אם אתם נמצאים בתחום בו הניסיון המקצועי משחק תפקיד חשוב יותר (למשל: משפטים וכלכלה יותר מאשר פסיכולוגיה או מנהל עסקים), כדאי שתבחרו מקום שרלוונטי